רשימת הארגונים
העוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובזכויות אדם
עמק שווה
הארגון
עמק שווה הוא ארגון הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי, השייך לכל הקהילות והעמים. אנו נאבקים נגד השימוש באתרי מורשת ובשרידים ארכיאולוגים ככלי פוליטי בסכסוך בין ישראל והפלסטינים. אנו רואים בארכיאולוגיה אמצעי לגישור וקירוב בין עמים ותרבויות ומאמינים כי הממצא הארכיאולוגי אינו צריך ואינו יכול להוות אמצעי להוכחת בעלות של עם או של בני דת כלשהי על המקום.
פעילויות
במסגרת הפעילות שלנו אנחנו מקיימים סיורים באתרים ארכיאולוגים בירושלים והרצאות ברחבי הארץ. ההרצאות שלנו עוסקות בסיפור שמסופר באתרים ארכיאולוגים ,בקשר שבין השרידים העתיקים לזהות, לתחושת השייכות שלנו לארץ ולסכסוך הישראלי פלסטיני. בסיורים אנחנו שואלים מה ניתן ללמוד מהמחקר הארכיאולוגי על העבר ועל חיינו כיום ומה הקשר בין ארכיאולוגיה למאבק הפוליטי על ירושלים.
1. הרצאה ברחבי הארץ על מורשת והאתגרים שבשימור רב תרבותי של מורשת .ההרצאה והפעילות שלצדה מקדמות חשיבה ושיחה על מורשת חומרית ותרבותית ועל הדרכים בהן ראוי לשמר ולהציג אותן בפני קהל מגוון .הפעילות בודקת את היחס הרגשי שלנו לשרידי עבר ולאוצרות תרבותיים שמזוהים עם המקום ועם הקבוצה הלאומית אליה אנחנו משתייכים. ההרצאה והפעילות מחדדות את ההכרה בכך שהמורשת התרבותית של הארץ ותושביה היא מגוונת ורבת פנים ומציגות את המורשות השונות שמתקיימות פה כמקור כוח ויתרון שכדאי לשמור עליו ואף להבליט.
2. סיור בעיר דוד/סילואן: הסיור הארכיאולוגי של עמק שווה בכפר סילואן ובאתר עיר דוד שם לו למטרה לחשוף את העושר התרבותי של האתר ולתאר את החלק שנוטלת הארכיאולוגיה בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמרקם החיים של הכפר. באתר הארכיאולוגי התגלו שכבות מראשית קיומה של העיר ירושלים ועד ימינו, והוא מהווה מוקד חיכוך פוליטי מרכזי במזרח ירושלים. זהו סיור רגלי, המשלב ביקור בשטחי העתיקות וברחובות הכפר סילואן.
3. ״מורשת מוסתרת״: סיור בבית הקברות העתיק של ממילא בגן העצמאות במרכז ירושלים. הסיור עוסק בתולדות האתר ובחשיבותו להבנת החיים בירושלים המוסלמית והעות'מנית ובמה שקורה כשבית קברות מוסלמי עתיק הופך לקרקע נדלנ"ית יקרה במרכז העיר הישראלית.
4. סיור בחגורה הירוקה של ירושלים: מה הקשר בין גן לאומי לסכסוך פוליטי? מדוע במזרח ירושלים יש כל כך הרבה גנים לאומיים? כיצד משמשים אתרי העתיקות והחפירות הארכיאולוגיות כלים במאבק על התודעה הציבורית, ואמצעי להשתלטות על אדמות התושבים הפלסטינים? הסיור של עמק שווה בגנים הלאומיים של מזרח ירושלים עוסק בשאלות אלו. הסיור כולל ביקור בגן לאומי נבי סמואל שמצפון לעיר, נסיעה לשכונת א-טור וביקור בגן הלאומי 'עמק צורים' ומשם תצפית לגן הלאומי המתוכנן 'מורדות הר הצופים'. הסיור יסתיים בתצפית על הגן הלאומי סובב חומות ירושלים.
עיר עמים
הארגון
עיר עמים היא עמותה העוסקת במורכבות החיים בירושלים בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובעתידה הפוליטי של העיר. אנו פועלים על מנת להפוך את ירושלים לעיר תקינה ושוויונית, תוך קידום התנאים לעתיד פוליטי יציב יותר בירושלים.
העמותה נוסדה בשנת 2000 ופועלת במספר מישורים, בין היתר איסוף וניתוח של נתונים ומידע בנוגע למזרח העיר, פעילות משפטית, חינוכית ותקשורתית. לעיר עמים ידע ומומחיות יחודיים בכל הקשור לתנאים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים בירושלים.
פעילויות
סיור - אנחנו מציעים סיור להיכרות עם הסוגיות המרכזיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני בירושלים. הסיור בוחן את המדיניות הישראלית ביחס לסוגיות שונות: גדר ההפרדה, בנייה ממשלתית במזרח ירושלים, התנחלויות ישראליות וגנים לאומיים בשכונות פלסטיניות, מעמדם של תושבי מזרח ירושלים ועוד.
נתמקד באופן בו המדיניות מיושמת, ובהשלכותיה על האפשרות להסדרים פוליטיים עתידיים, על מרקם החיים בעיר, על החברה בישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית.
הסיורים אורכים 4 שעות, ומתנהלים בהדרכה תוך כדי נסיעה בשכונות ישראליות ופלסטיניות, ועצירה במספר תחנות תצפית.
הרצאה – הרצאה של שעה וחצי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני בירושלים.
לוחמים לשלום
הארגון
תנועה שהוקמה במשותף על ידי פלסטינים וישראלים שלקחו חלק פעיל במעגל האלימות באזורנו; הישראלים כחיילי צה"ל והפלסטינים במסגרת המאבק האלים לשחרור פלסטין. אחרי שנים רבות של לחימה החלטנו להניח את נשקינו ולהיאבק יחדיו למען השלום. איננו מאמינים עוד כי ניתן להגיע לפתרון הסכסוך בין שני העמים בדרכים אלימות ואנו רואים את העבודה המשותפת, דרך דיאלוג ופיוס, כדרך הנכונה
בשנים האחרונות אנו פוגשים מכינות ומסגרות שנת שירות רבות למפגשים משמעותיים ופוריים. כאשר בשני הצדדים גוברת השנאה וההסתה, חשיבותם של מפגשים מהסוג הזה עולה. אנו מזמינים את הנערים והנערות המתכוננים לשירות בצבא בשנה הבאה, להיחשף למציאות המורכבת ולהכיר את מגוון הקולות הקיימים
בחברה הישראלית והפלסטינית
אנו מציעים הזדמנות מעניינת ומאתגרת ובעיקר — מקום כן ואמיתי בו תוכלו להעלות שאלות שרציתם לשאול את הצד השני
פעילויות
ניתן לבחור אחת מהפעילויות הבאות, או לייצר סדרה של פעילויות:
1. סיור בשטחי הגדה ואחריו מפגש ושיחה עם נציגים פלסטינים וישראלים מהתנועה (כ-7-6 שעות). הסיור מאפשר התבוננות מקרוב על מציאות החיים בשטחים ומפגש עם פלסטינים מעברה השני של הגדר. הוא עובר בהתנחלויות, מאחזים וכפרים פלסטיניים ואינו מצריך תיאום בטחוני.
ניתן לסייר באחד מארבעת האזורים הבאים:
א. האזור הכפרי של בית לחם
ב. אזור הכפרים הסובבים את שכם
ג. אזור בקעת הירדן
2. מפגש על בסיס סיפורים אישיים של שני נציגים מהתנועה (כשעה וחצי-שעתיים).
מה הביא ישראלים ופלסטינים לפעול במשותף לשינוי המציאות של הסכסוך? מהי "אי-אלימות" ומה זה אקטיביזם?
האם באמת יכול להיות שלום? היכן כל אחד מאתנו פגש את הסכסוך?הסיפורים האישיים של פלסטיני וישראלי שבחרו לפעול ביחד מייצרים דיון בשאלות אלו והזדמנות לשאול את הצד השני רבות אחרות. 3. מפגש הקרנה של הסרט הדוקומנטרי "מפרים את הסדר" ודיון אחריו (כשעתיים). הסרט מתעד את סיפור הקמתה של תנועת לוחמים לשלום ומלווה את סיפוריהם האישיים של כמה מפעיליה המרכזיים.
Watch מחסום
הארגון
מחסום Watch היא תנועת נשים ישראליות פעילות זכויות אדם המתנגדות לכיבוש הישראלי בשטחים. חברות הארגון יוצאות יום יום למשמרות בשטחי הגדה. כל הפעילות שלנו נעשית בהתנדבות. מאז שנת 2001 אנו צופות מדי יום על המתרחש במחסומי צה"ל, בגדר ההפרדה ובמכשולים השונים כמו גם בעומק הגדה ומתעדות את כל מה שאנו רואות (עד סוף 2018 יש באתר שלנו למעלה מ 26000 דוחות מהשטח ומבתי המשפט הצבאיים.
במסגרת פעילותנו אנו צופות במשרדי התיאום והקישור של המנהל האזרחי, נוכחות בבתי המשפט הצבאיים, צופות בהליכים משפטיים ומתעדות אותם, מדריכות סיורים לציבור הישראלי ולאורחים מחו”ל - בגדה המערבית. אנו העין האזרחית הצופה ברחבי הגדה המערבית. חברות הארגון מעורות ובקיאות במתרחש שם. דיווחינו באמצעי המדיה השונים אמינים ויש אליהם התייחסות בקרב מקבלי ההחלטות במישור הצבאי והפרלמנטרי.
פעילויות
תרומתנו במפגש עם חניכים מתבטאת בשתי דרכים משלימות:
* מפגש של כשעתיים בו נספר לחניכים על פעילויותינו בשטח ונשוחח על המציאות הישראלית והפלסטינית בשטח הכבוש ועל משמעויותיה.
* סיורים מותאמים לקבוצות, בהם תתאפשר חוויה ישירה עם החיים של הפלסטינים בחלק מהגדה המערבית ולאורך גדר ההפרדה.
אזורי הסיורים המוצעים
1. כפרים במרכז הגדה ומחסומים חקלאיים בגדר ההפרדה, החוצצים בין חקלאים לאדמותיהם.
2. דרום הר חברון וביקור בכפרים סוסיא וטאווני.
3. בקעת הירדן
שוברים שתיקה
הארגון
שוברים שתיקה הינו ארגון של חיילים משוחררים האוספים עדויות מחיילים וחיילות אשר שירתו בשטחים מפרוץ האינתיפאדה השנייה ואילך. מטרת הארגון היא להעלות את המודעות למציאות היום יומית בשטחים הכבושים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה צבאית על אוכלוסייה אזרחית, זאת על מנת להביא לסיום הכיבוש.
במסגרת הפעילות החינוכית שלנו אנו מקיימים הרצאות בכל הארץ וכן סיורים מודרכים בעיר חברון ובאזור דרום הר חברון, כמפגש בלתי אמצעי עם מציאות השליטה הצבאית בשטחים. הסיורים וההרצאות מודרכים על ידי לוחמים ששירתו בשטחים ומספרים מניסיונם על המדיניות אותה מפעילה מדינת ישראל באמצעות כוחות צה"ל בשטח, שבעקבותיה אנו, החיילים, נאלצים לעמוד בתווך בחיכוך המתמיד בין המתנחלים לבין הפלסטינים, כאשר המעמד החוקי של כל אוכלוסייה שונה בתכלית.
פעילויות
1. הרצאת שוברים שתיקה: הכרות ראשונית עם השיטות השונות בהן צה"ל מפעיל את שליטתו על האוכלוסייה הפלסטינית, מטרות הארגון וכן כיצד ומדוע הוקם ארגון שוברים שתיקה. המרצים שלנו, חיילים וחיילות ששירתו בשטחים, מספרים על חוויותיהם האישיות ושל עדים נוספים.
2. הסיור בחברון: חברון הינה העיר הפלסטינית השנייה בגודלה בגדה המערבית (כ-200 אלף תושבים). בלב חברון ישנה התנחלות ישראלית המונה כ-800 מתנחלים, שמאות חיילים נשלחים להגן עליה באופן קבוע. הסיור מתבצע בשטח של העיר שנמצא תחת שליטה צבאית ישראלית וחושף את אופי השליטה הזו ואת השפעתה על המציאות בשטח.
3. הסיור בדרום הר חברון: אזור דרום הר חברון הוא אחד האזורים הנשכחים ביותר בגדה המערבית. רוב התושבים הפלסטינים באזור פלאחים (עובדי אדמה) ומתקיימים מחקלאות וממרעה עדרים. הסיור מדגיש את המצב הקשה והמורכב בשטחי C (המהווים יותר ממחצית משטחי הגדה המערבית שנמצאת תחת שלטון וניהול ישראלי מוחלט) ומראה את ההשפעה של מדיניות התכנון והבנייה הישראלית, ההתנחלויות והמאחזים, והפעילות הצבאית, על חיי הקהילות הפלסטיניות באזור.
שלום עכשיו
הארגון
שלום עכשיו היא תנועת שמאל ציונית השואפת להבטיח את המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ופועלת כדי לקדם את הפתרון 1967 היחיד שיאפשר זאת - הקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות לצידה של מדינת ישראל. פעילויות שלום עכשיו נועדו לייצג את הציבור הישראלי התומך בפתרון שתי המדינות, להציב נושאים הקשורים לסכסוך ולפתרונו בראש סדר היום הציבורי ולהפעיל לחץ על מקבלי החלטות. מגוון ערוצי הפעילות של התנועה כוללים הפגנות ופעילויות שטח, הרצאות וכנסים, סיורים ועבודה חינוכית, קמפיינים ציבוריים והפצת חומרי הסברה.
אחד הפרויקטים החשובים של שלום עכשיו הוא פרויקט מעקב התנחלויות אשר עוקב אחר בניית התנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. הנתונים והמפות המופקים במסגרת פרויקט זה ידועים באמינותם ומהימנותם והם מפנים את תשומת ליבו של הציבור הישראלי למחיר הביטחוני, הכלכלי, הדיפלומטי והמוסרי הכבד אותו משלמת ישראל על החזקת השטחים.
פעילויות
הרצאות: סקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שמרבית החשיפה של הדור הצעיר לסכסוך הישראלי-פלסטיני ממוסגרת בהקשרים של פחד וייאוש ונעדרת נתונים ועובדות שיכולים לייצר תקווה. מרצים מוסמכים יגיעו אל המכינות כדי לתת תמונת מצב עדכנית ולקיים דיון פתוח. ההרצאה מספקת בסיס רחב להבנת הסכסוך ולפתרונותיו ומומלצת בתור הרצאת יסוד לסדרת יו"ש.
הנושאים שסביבם יתנהל הדיון: החזון הציוני ושמירה עליו, נקודות משמעותיות בהיסטוריה של מדינת ישראל, מושגים בסיסיים בשיח המדיני, הסכסוך הישראלי-פלסטיני-מקורותיו והדרך לסיומו, הסבר על מהו הסכם שלום ופירוט על חזון 'שתי מדינות לשני עמים'.
סיורים: נצא לשטח לראות בעיניים את האתגרים והאפשרויות ונתמודד עם הנושאים המרכזיים בלב הסכסוך ובניהם התנחלויות, מאחזים, גדר ההפרדה, משטר ההיתרים ועוד.
-
סיור להתנחלויות לאורך גדה המערבית - נסיעה לעומק השטח אל עבר המאחזים וההתנחלויות הצמודות לערים הפלסטיניות באזור חברון/בית לחם/שכם.
-
סיור להתנחלויות במזרח ירושלים - נסיעה אל ההתנחלויות בתוך השכונות הפלסטיניות במזרח העיר, נראה את גדר ההפרדה וכיצד העיר מחלוקת בפועל.
-
סיור לחברון - הסיור סוקר את ההיסטוריה של העיר ותהליך הקמת ההתנחלות בחברון וקרית ארבע לאחר מלחמת ששת הימים. בסיור נעבור בין נקודות ההתפתחות של ההתנחלות במקום, שיטות עבודת המתנחלים לקביעת עובדות בשטח תוך כדי שהם מצרים את צעדיהם של תושבי העיר הפלסטינים, והפרות החוק שהכרוכות בכך.
הארגון
פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני
למען שלום, פיוס וסובלנות
הארגון
פורום המשפחות השכולות הוא ארגון בו חברים מאות ישראלים ופלסטינים שאיבדו בן משפחה קרוב כתוצאה מהסכסוך הממושך. חזון הפורום הוא מניעת שכול נוסף בשני העמים ויצירת מסגרת לתהליך פיוס שיקדם את תהליך השלום ויהווה חלק בלתי נפרד מכל הסכם שלום עתידי .הפורום פועל למעלה מעשרים שנה ליצירת הבנה והיכרות בין שני הצדדים באמצעות פרויקטים חינוכיים, תרבותיים ותקשורתיים חוצי-גבולות. חברי
הפורום מאמינים שהידברות מכבדת ואמפתית לכאב ולצרכים של האחר יכולה לחולל שינוי בתודעה ובדעת הקהל הישראלית והפלסטינית.
פעילויות
פורום המשפחות השכולות הוא ארגון בו חברים מאות ישראלים ופלסטינים שאיבדו בן משפחה קרוב כתוצאה מהסכסוך הממושך. חזון הפורום הוא מניעת שכול נוסף בשני העמים ויצירת מסגרת לתהליך פיוס שיקדם את תהליך השלום ויהווה חלק בלתי נפרד מכל הסכם שלום עתידי.
הפורום פועל למעלה מעשרים שנה ליצירת הבנה והיכרות בין שני הצדדים באמצעות פרויקטים חינוכיים, במהלך כל השנה נפגשים חברי הפורום עם מכינות שונות ברחבי הארץ ועם בני נוער בשנת שירות במטרה לאפשר להם להכיר את "האחר" באופן בלתי אמצעי.
הפורום מציע למכינות את הפעילויות הבאות, מהן ניתן לבחור אחת או יותר:
1. מפגש דיאלוג: מפגש של שעה וחצי בהנחיית שני חברי הפורום - ישראלי/ת ופלסטיני/ת, שמספרים את סיפור השכול האישי שלהם, מדברים על הבחירה בדיאלוג על פני נקמה ומקיימים שיחה עם המשתתפים על הסכסוך ועל אפשרות הפיוס.
2. מפגש דיאלוג בשילוב הקרנה של הסרט הדוקומנטרי "שני פנים לסיפור":
מפגש של שלוש שעות בהנחיה של שני חברי הפורום — ישראלי/ת ופלסטיני/ת. הסרט, בבימויו של תור בן מיור, עוקב אחר התהליך שעוברים פלסטינים וישראלים שנפגשים במסגרת פרויקט הנרטיבים של הפורום. לאחר ההקרנה מתקיים דיון על הסוגיות העולות מתוך הסרט על ידי שני חברי הפורום השכולים.
3. מפגש העוסק בנושא הנרטיבים המקבילים: הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא סכסוך מתמשך שבו מתקשים הצדדים להקשיב זה לזה ולהבין את הנרטיב של החברה האחרת. הגישה הנרטיבית מקדמת הקשבה אמפתית לסיפור של הצד האחר ובכך מאפשרת לראות שגם לו יש היסטוריה ואמונות, זהות ורצונות שהם לגיטימיים. מדובר בהכרה ומתן לגיטימציה לכך שלקולקטיב האחר יש נרטיב משלו אף כי אין הכרח להסכים עימו.
במפגש, שאורכו כשלוש שעות, יציגו חברי הפורום וידגימו את הגישה הנרטיבית המשמשת ככלי להבנת האחר ולקידום פיוס בין העמים. תרבותיים ותקשורתיים חוצי-גבולות. חברי הפורום מאמינים שהידברות מכבדת ואמפתית לכאב ולצרכים של האחר יכולה לחולל שינוי בתודעה ובדעת הקהל הישראלית והפלסטינית.
עומדים ביחד
הארגון
"עומדים ביחד" היא תנועה פוליטית של מאבק ושל תקווה, בעלת ערכים סוציאליסטיים, ששותפים בה חברים וחברות מכל קצוות הארץ – צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, נשים וגברים, מהמרכז ומהפריפריה – אשר התארגנו מרצונם כדי לפעול במשותף למען שינוי מהותי בחברה הישראלית: למען שלום, עצמאות וצדק לשני העמים; למען שוויון מלא לכל מי שחיים בארץ הזו; למען צדק חברתי אמיתי. התנועה חותרת לשנות את השיטה החברתית והפוליטית הקיימת, שלא פועלת לטובת הרוב בחברה, אלא לטובת מיעוט קטן שנהנה מהמצב הקיים. התנועה נאבקת להעמדת חלופה כוללת לימין, ולהפיכת הארץ הזו למקום לכולנו.
מאז שהתחלנו אנחנו מעורבים במחאות ובמאבקים מגוונים בכל רחבי הארץ. היינו שותפים במאבק המרגש נגד גירוש מבקשי המקלט ובעד תושבי דרום ת"א. יחד עם שותפים נוספים ארגנו את הפגנת הענק בת"א שנכחו בה מעל ל20,000 אנשים. אנחנו פועלים באופן קבוע נגד גירוש התושבים הבדואים מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב, וחסמנו כבישים יחד עם נכים בדרישה להעלות את קצבאות הנכות ועוד. אנחנו מאמינים שיש קשר ישיר בין כל המאבקים האלו, וביכולת של החברה הישראלית לשנות את המציאות כאן לכזו שתהיה טובה וצודקת לכולנו: יהודים וערבים כאחד.
מאז שהתחלנו אנחנו מעורבים במחאות ובמאבקים מגוונים בכל רחבי הארץ. היינו שותפים במאבק המרגש נגד גירוש מבקשי המקלט ובעד תושבי דרום ת"א. יחד עם שותפים נוספים ארגנו את הפגנת הענק בת"א שנכחו בה מעל ל20,000 אנשים. אנחנו פועלים באופן קבוע נגד גירוש התושבים הבדואים מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב, וחסמנו כבישים יחד עם נכים בדרישה להעלות את קצבאות הנכות ועוד. אנחנו מאמינים שיש קשר ישיר בין כל המאבקים האלו, וביכולת של החברה הישראלית לשנות את המציאות כאן לכזו שתהיה טובה וצודקת לכולנו: יהודים וערבים כאחד.
פעילויות
1. הרצאות: נשמח לבוא אליכם ולדבר על פוליטיקה, החברה בישראל והמאבקים השונים שלקחנו בהם חלק. נספר על איך התחלנו, מה זה אומר תנועה פוליטית חוץ מפלגתית, ולמה אנחנו מאמינים שאפשר לשנות את המציאות במדינה שתהיה טובה יותר לכולם.
2. סיורים: הצטרפו אלינו לסיורים בין הכפרים הבלתי מוכרים בנגב ולשמוע על הסיפור של הכפר אום אל חיראן והמאבק הארוך של התושבים יחד עם "עומדים ביחד" כדי למנוע את הפינוי שלו. בסיור תוכלו לראות איך המדינה מפלה בין תושבים יהודים לערבים, אך גם ללמוד על מאבק ציבורי והכוח שלו.
עוז ושלום - נתיבות שלום
הארגון
תפיסתנו הציונית-דתית רואה בתקומתנו הלאומית בארץ ישראל אתגר מוסרי ורוחני, ומאמינה שתורת ישראל יכולה לשמש מצע לבניית חברה מוסרית וצודקת, החותרת לשלום ומכבדת כל אדם שנברא בצלם.
שלום, צדק וביטחון אמיתי: השלום הינו ערך דתי ומטרה חיונית בחיי הפרט והכלל. כמו העלייה ובניין הארץ, אין להשאיר אותו בגדר משאת נפש לימות המשיח. עלינו לחתור ליצירת מציאות מדינית של שלום עם שכנינו, המבוסס על כבוד הדדי ושיתוף פעולה -
"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום". שלום אמת לא יכון אלא על בסיס של צדק .הכלל הגדול - "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" חל גם על היחסים שבין עמנו ובין העם הפלסטיני .רק הסכם שלום צודק, המקובל על שני העמים, יבטיח את ביטחוננו לטווח רחוק.
קדושת החיים וגבולות מדינת ישראל: אנו מצווים להשיב את קדושת החיים, שלום הבריות וכבוד הבריות לראש סולם העדיפויות של הציונות הדתית - "שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם" .בתנאים של היום אין החתירה לשלום ולצדק יכולה לעלות בקנה אחד עם השמירה על שלמות הארץ, שהינה יסוד מרכזי בתודעתנו
ובהשקפתנו ולכן אין מנוס מהכרעה גורלית בין הערכים הללו. עם כל הכאב הכרוך בכך, עלינו להסכים לחלוקת הארץ ביננו ובין העם הפלסטיני. הוויתור אינו פרי של חולשה אלא הכרעה אמיצה - "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום".
חביב אדם שנברא בצלם: מדינה יהודית נדרשת להקפיד על כבודו של כל אדם, יהודי וערבי כאחד, שכן "חביב אדם שנברא בצלם. "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" אינה רשאית לכפות את שלטונה על אוכלוסייה ערבית גדולה, המחוסרת כל זכויות פוליטיות. עינינו רואות כיצד
השליטה הממושכת רבת השנים על העם הפלסטיני מעוותת את דמותנו היהודית ואת ערכינו הדמוקרטיים, מערערת את שלטון החוק, מקהה את רגישותנו המוסרית ומעודדת מגמות כוחניות, בעיקר בקרב הנוער.
הר הבית והמקומות הקדושים: שאלת השליטה על הר הבית מאיימת להפוך את הסכסוך בינינו ובין הפלסטינים מסכסוך לאומי לסכסוך בין דתי. גישה דתית אמיתית שוללת את הפיכת האמונה הדתית לתביעה לשלטון על מקום, יהיה קדוש ככל שיהיה. להיפך - מקום קדוש ראוי לו שלא יהיה בבעלותו הבלעדית של אף גורם אנושי וכך יהיה פתוח
לכל המאמינים.
גאולת העם בארצו :ציונות של אמת חותרת לא רק לגאולת הארץ אלא לגאולת העם
בארצו .תפיסה זו מחייבת הקצאת משאבים לקיבוץ גלויות ולקליטת עולים, לגישור על פערים חברתיים וכלכליים, לחינוך יהודי נרחב ומגוון ולטיפוח סובלנות דתית ופוליטית.
פעילויות
אנו מציעים הרצאות ודיונים על עתיד מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, על מעמד יהודה ושומרון מבחינה הלכתית ,על התנגדות לגזענות ביהדות ,על מעמד המיעוטים במדינת ישראל ע"פ ההלכה, על הבעיות המוסריות הכרוכות בשליטה על עם אחר, על כללי המשחק
הנחוצים בין הימין לשמאל כדי למנוע מלחמת אזרחים .אנו פועלים לשינוי הגישה הדתית והמדינית בשטחים. הפרספקטיבה הייחודית שלנו קשורה בהיותנו אנשים דתיים ומבוססת על תורת ישראל וצורכי הביטחון של מדינתנו. בתוכנו נמצאים גם רבנים, אנשי בטחון בכירים לשעבר, אנשי הגות ואנשי מעשה.
פרופיל חדש
הארגון
"פרופיל חדש" היא תנועה פמיניסטית הפועלת לצמצום המיליטריזם בחברה הישראלית ולהרחבת השיח בנושא. חברה מיליטריסטית מדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי ורואה בצבא כוח מרכזי שסביבו נבנית החברה האזרחית. בחברה כזו, מלחמה נתפסת כמציאות טבעית והכרחית שנכפית עלינו מבחוץ, ולא כהכרעה פוליטית של מקבלי ההחלטות. אנו בפרופיל חדש יודעים ויודעות שאפשר לחיות במדינה שהיא לא מדינת חיילים. שהילדים שלנו, בני הזוג שלנו ואנו עצמנו, לא מוכרחים להמשיך להיות מגויסים, לא מוכרחות לחיות כחיילות. יש דרך אחרת.
במסגרת פעילותנו אנו פוגשות קבוצות שונות ומזמינות אתכם לייצר יחד שיח פתוח ומורכב בנושא מיליטריזם והשפעתו על החיים והחיות כאן. אנו מנסות לחשוב יחד - האם נגזרו עלינו חיים של פחד ומלחמה? מי הן האוכלוסיות שהכי נפגעות מהמיליטריזם? האם הצבא מתאים לכולם, והאם ישנן דרכים נוספות להשתלב בחברה ולהרגיש שייכות אליה?
פעילויות
1. שיחה עם צעיר.ה שבחר.ה לא להתגייס:
נשמח להזמינכם לשיחה פתוחה עם צעיר.ה שבחר.ה לא להתגייס/השתחר.ה במהלך השירות, שתספר את סיפורה האישי - למה בחרה לא להתגייס/להשתחרר (ישנן סיבות רבות ומגוונות), מה הוביל אותה, האם יש לכך השפעות על המשך החיים, איך הסביבה קיבלה את אי הגיוס ועוד סוגיות שיעניינו אתכם.
2. סדנאות:
* מיליטריזם בחברה הישראלית - הכרת המושג מיליטריזם, בחינה של מקומו בחיים שלנו בישראל - איפה אנחנו פוגשים בו, על מי הוא משפיע ואיך, האם זו גזירת גורל או שאפשר אחרת?
* מורכבויות, כשלים וקשיים בתוך הצבא - בסדנה זו נעסוק בנושאים שנחשבים לטאבו בחברה הישראלית - איזה מחיר אנו משלמים על גיוסנו לצבא? הטרדות מיניות בצבא, קשיים נפשיים והתאבדויות בצבא והסללה מעמדית בצבא.
ניתן לערוך סדנה חד פעמית, או לבחור בתהליך מתמשך הכולל מספר מפגשים. כמות המפגשים והדגשים התוכניים גמישים, ונשמח לעבוד בשיתוף עם הקבוצה ולערוך התאמות סביב הצרכים ומוקדי העניין שיעלו.
3. סיור "מיליטריזם במרחב האזרחי" - נסייר בסמוך למרחב המגורים/השהייה שלכם, ונעבור בין נקודות ואתרים שמטרתם להזכיר לנו ביום יום שהצבא הוא חלק בלתי נפרד מחיינו ומהמרחב האזרחי. על מנת להזמין את הסיור, אנא פנו אלינו חודש מראש, כך שיהיה לנו זמן להכין את הסיור סביב המרחב הספציפי בו אתם נמצאים.
זוכרות
הארגון
עמותת "זוכרות" פועלת להעלות את המודעות לנכבה בקרב הציבור היהודי בישראל, להביא להכרה בחוב המוסרי על העוול שגרמו המדינה ומוסדותיה לעם הפלסטיני ולקדם את מימושה של זכות השיבה של הפליטים הפלסטיניים.
הנכבה היא אסון החרבת כ-600 יישובים פלסטיניים, הפיכת תושביהם - כ-85% מתושבי הארץ - לפליטים ומחיקת התרבות והחיים הפלסטיניים שהיו כאן עד 1948. הנכבה היא אירוע מכונן, הממשיך להשפיע על מציאות חיינו גם כיום, ואף על–פי כן זהו אירוע מושתק שכמעט שאינו מקבל מקום בחברה הישראלית.
הנכבה היא האסון של הפלסטינים, אולם היא גם הסיפור שלנו, היהודים הישראלים. למידה על הנכבה ושיבת הפליטים הפלסטינים היא אתגר מורכב עבור ישראלים רבים: היא מערערת את היסודות עליהם חונכנו, מעלה בנו חששות ורתיעה, אך גם מעוררת סקרנות ואף תקווה. למידה על הנכבה היא הזדמנות להשתחרר מכבלי הזיכרון הקולקטיבי ולכונן יחסים שונים בין ישראלים-יהודים לבין פלסטינים, כאלו שיושתתו על שוויון, הכרה ולקיחת אחריות.
בפעולות המגוונות של זוכרות אנו מדברות על מה שקשה לדבר עליו: על הבתים הנטושים שלצדי הדרך, על מחנות הפליטים, על פרקטיקות של נישול ועוול, על אחריות, אשמה, כעס ופחד – אבל מעל לכל אנחנו מדברות על תקווה, תיקון וחזון אופטימי למקום שלנו פה.
פעילויות
ניתן לבחור אחת מהפעילויות הבאות או לבחור סדרה:
1. סיורים: הכרות עם הנכבה דרך סיור רגלי לימודי באחד היישובים הפלסטינים שנהרסו בנכבה, התבוננות בשרידים, במה שנבנה עליהם והקשבה לסיפור ההיסטורי והעכשווי של המקום ושל תושביו.
2. הרצאות או סדנאות: אנו מציעות פעילויות למידה חווייתיות על נושאים שונים: מה קרה כאן בשנים לפני ואחרי 1948? מה נעדר מהסיפור שאנו מכירים וכיצד זה קשור אלינו היום? מהם החיים והתרבות הפלסטינית שהיו במרחב הזה? איפה הפליטים כיום? מהי זכות השיבה והאם הכרה בנכבה ושיבת הפליטים משמען ויתור על זכויות היהודים? מה הקשר של הנכבה למאבקים עכשוויים, למשל למען דמוקרטיה ונגד שחיתות ואי-שוויון?
3. הקרנה של סרטים ודיון: הקרנה של סרטים עלילתיים או תיעודים, ארוכים או קצרים, העוסקים בנכבה מזוויות שונות ודיון עליהם. לעיתים ניתן גם להזמין את יוצר/ת הסרט לדיון.
4. הקרנה של עדויות ודיון: הקרנה של עדויות של פליטות ופליטים פלסטינים שחיו ושרדו את הנכבה (על החיים עד 1948, על המלחמה, הגירוש והפליטות, על הכמיהה לשיבה ותקווה לחיים משותפים) ו/או של לוחמים ולוחמות יהודים (על החיים המשותפים לפני 1948, על ההשתתפות במלחמה, לקיחת האחריות על עוולות שבוצעו ומחשבות על עתיד צודק).
5. השתלמויות לאנשי חינוך: התנסות בתהליך למידה על הנכבה ובחינה כיצד ניתן להתייחס לנכבה בעשייה החינוכית. כיצד להביא סיפור כה שונה מזה שאנו מכירים, ולעתים אף מנוגד לו? כיצד לפתח כלים ביקורתיים במסגרות חינוכיות לגישור בין החומר הנלמד בדרך כלל לבין הלימוד על הנכבה? איך ניתן להתמודד עם האתגרים, הפחדים והשאלות ביחס לזהות שלנו, המתעוררים בלמידה על הנכבה?